Ayala Tiser Wohl: Spotlight
Ayala Tiser Wohl (photo above, with her family), here on Tzevet Gan (Gan staff) for her first time at Ramah Palmer, wrote an articulate and insightful portrayal of her experience here this kayitz (summer), reprinted below in its entirety. Her entire family is here as well: husband, Avishay, is Assistant Rosh Nagarut (woodworking). They have 2 children who are chanichim (campers) in adat ha-Kochavim and adat ha-Solelim, as well as one child in Gan. In Israel, the family lives in Jerusalem, and Ayala works as a Community Consultant to the Association for Community Centers in Israel. In her narrative below, she compares our machane (camp) to a kibbutz, and it sounds…well…utopian. Simply utopian. Her comparison is even more powerful because Ayala grew up on Kibbutz Ma’ale Gilboa, and is personally & intimately familiar with Kibbutz life. We invite you to use your Meah Milim (100 Hebrew words) as well as morfix.com and read this beautiful piece. Todah Ayala!
קיבוץ באמריקה.
גיליתי שיש כזה דבר.
מחנה רמה בניו אינגלנד, ארצות הברית.
עולם קטן ומושלם, שמתנהל באקו- סיסטם של קהילה,
המבוגרים עובדים, הילדים נהנים (וגם המבוגרים בהתאמה…),
חדר אוכל (עם אוכל שהוא children-friendly), מכבסה (הבגדים חוזרים מקופלים!!), הנהלה, הילדים ישנים בצריפים משלהם לפי קבוצות גיל (עצמאות מוקדמת), והמבוגרים שעובדים במחנה גרים במגורים נפרדים.
כל העונג הזה נמשך חודשיים כל קיץ. הילדים לומדים פה מלא מיומנויות חדשות- השטת סירות, שחייה, מגוון אמנויות (אנימציה, נגרות, ציור על משי, תכשיטנות, קרמיקה..), מלא ספורט, ובעיקר לומדים להסתגל, להתחבר, להסתקרן (אין מסכים בכלל..).
לכבוד גיל 40, שנחגג ממש כאן, בא’ אלול, החלטתי שבמקום להתבאס מה’זקנה’ הממשמשת ובאה, ננסה לחוות מחדש משהו שעשיתי בגיל 20… מחנה קיץ באמריקה. בגיל 20 זה היה אחרי צבא, מטעם הסוכנות היהודית, והפעם זה אני עם כל המשפחה, דרך חברים אלופים שהכירו לנו את המחנה הזה (תודה Yossi GraiverDorit Graiver). ותודות למקום העבודה שלי שפרגן לי שחרור לחודש כדי לחוות את החוויה הזאת.
אנחנו פה כבר חודש, אבישי ואני עובדים במחנה, והילדים בצריפים ובגן שהמחנה מפעיל לילדים מתחת לגיל 8. המחנה הזה במיוחד מאמין בשילוב של משפחות ישראליות וילדים ישראלים במחנה כדי לייצר קירוב בין יהדות התפוצות וישראל. וזה עובד. דרך החוויה המשותפת והעבודה היומיומית נוצרים חיבורים שלא היו נוצרים בדרך אחרת.
המחנה גם משלב ילדים ועובדים עם צרכים מיוחדים, זה מדהים לראות את זה, הם ממש חלק אינטגרלי מהמחנה, ולא ברור מאליו בכלל- הכל גם מונגש לנכים.
יש משהו מעודד בלחוות שוב את החוויה הזאת של מחנה קיץ בגיל בוגר יותר, עם כל המשפחה (בלעדיהם זה לא היה כיף בכלל..), עם התבוננות על כל המעלות של הקהילה הזו שנוצרת פה במשך שנים, ועם הערכה רבה ליכולת ליצור עולם שהוא קרוב למושלם, לפחות למשך חודשיים.
