Bruchim HaBaim (welcome): Ben Dror & Lisa Yemini

Ben Dror Yemini, a prominent Israeli journalist and essayist, recently published a wonderfully positive article about Ramah Palmer in Yediyot Achronot (link and text, below).  Today he his wife Lisa Yemini came to pick up son Adam, who spent machzor rishon (first session) here as a chanich (camper) in adat ha-Bogrim.  Lisa is a Professor of Anthropology at Aix-Marseilles University.  Thus, Adam is fluent in English, Hebrew and French — as his little sister, also pictured here.  Bruchim HaBaim!

 

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5548344,00.html?fbclid=IwAR1MNCr_2g9oXLe6r0xh2zVhpWljwZdwqLJmXCQPEXSDLV7tkGKQVyyjb04

text:

11.07.2019
במעלה הזרם

בן-דרור ימיני

לפני ימים אחדים הגעתי למחנה קיץ של נוער יהודי במסצ’וסטס. למעלה מאלף משתתפים. גם בפרסומים על המחנה וגם בשלטים ובמושגים – לעברית ולישראל יש נוכחות מדהימה. לנערים קוראים “hanichim”, לביתן המגורים – “tzrif” ולמדריכים – “madrichim”. יש עוד. לכל קבוצה יש מדריך שהגיע מישראל. לכל הקבוצות יש שמות ישראליים למהדרין, ומדי יום מנסים ללמד מאה מילים חדשות בעברית. מדובר באחד המחנות הפופולריים ביותר. ספק אם יש מחנות ציוניים כל כך בישראל. צריך להוסיף רק דבר אחד. בנוסף לאופי היהודי־ציוני של המחנה, הוא גם, רחמנא ליצלן, שוויוני. בבית הכנסת מתפללים ביחד. וזה מעורר את השאלה, מה היה עושה שר החינוך, רפי פרץ, לו היה נקלע למחנה כזה. יש חשש שהיה מחרף ומגדף. קודמו בתפקיד, נפתלי בנט, דווקא ביקר בארה”ב בבית ספר קונסרבטיבי, ב־2015. “כמה אהבת הארץ, כמה אהבת יהדות”, צייץ אז בנט. זה מה שהוא ראה. זה גם מה שאני ראיתי. אפשר להיות דתי, אורתודוקסי, ועדיין לכבד זרמים אחרים. אבל פרץ השתתף בשבוע שעבר בעצרת תפילה נגד נשות הכותל. הוא טען שהגיע לשם רק כמתפלל. אולי. אבל את העמדה העקרונית שלו בעניין הוא כבר הודיע: הוא תומך בעמדת הרבנות הראשית, שנשלטת על ידי הזרם החרדי. החרדים מתנגדים כמובן למתווה הכותל, שמקצה קטע קטן לזרמים יהודיים נוספים. רוב הישראלים מחזיקים בעמדה הפוכה. הם בעד יהדות מתונה ופתוחה. אבל נתניהו, סמוטריץ’ ופרץ בצד של החשוכים. הם מסוכנים ליהדות. הם מזיקים לישראל.

 

נחזור למחנה. הוא לא מבטא את היחסים בין ישראל ליהדות ארה”ב. יש עוד הרבה עבודה. אבל מה שמעניין הוא שגם בימים של מתיחות ומחלוקות – אהבת ישראל נוכחת בכל פינה. לא בזכות ממשלת נתניהו־פרץ־ליצמן, אלא למרות הממשלה הזאת. לא באתי לעודד. אבל יצאתי מעודד.